יוסף ואשת פוטיפר
בראשית ל"ט
אהבת אותי אי פעם?
אני לא מבין. זה הכל היה בראש שלי? יוסף היפה שלך, זה היה בראש שלי?
מכרת אותי. בחיים לא הייתי עושה לך את זה. תגידי לי שזה היה רק הזין שלי, שאף פעם לא אהבת אותי.
זוכרת את הפעם ההיא שתפסת אותי מתחת למדרגות, נישקת אותי כאילו את גומעת את כל כולי. ירדת על הברכיים וליקקת את הזין שלי עד שתפסתי אותך בכתפיים ומשכתי אותך אל החזה שלי. הרגשתי את הזין שלי מטפטף על הירך שלך. סובבתי אותך והצמדתי אותך אל הקיר, קרעתי את התחתון מעליך במשיכה חדה ודחפתי את הזין שלי לתוך התחת שלך עד שצעקת בכאב. אני בטוח שהמשרתים שמעו הכל. סתמתי את הפה שלך ביד אחת, ובשנייה שפשפתי לך את הכוס הרטוב, עד שגמרת ונשכת לי את האצבע. אני אוהב אותך.
אני זוכר את הפעם הראשונה שדיברנו. או שזה היה בראש שלי, אני כבר לא יודע. נפלתי עליך מהשמיים, אבל המבט שלך ניצת ברגע. בסוף אותו יום נתת בי עוד מבט, וידעתי בדיוק מה קורה, אבל מה שלא ידעתי, זה שאת אשתו.
רק תגידי לי למה? למה לא היה אכפת לך לפגוע בי ככה?
תגידי, את זוכרת את הפעם ההיא שהזדיינו על הספה האפורה? תמיד רציתי לשאול, אם חיכית לי בכוונה בחדר, כי ראית שלשם אני הולך.
אף פעם לא הייתי כל כך קרוב לאדם אחר. התישבת עלי והתחלת להתחכך באגן שלי עד שהזין שלי היה קשה כמו אבן. הרגשתי את החום של הכוס שלך והלב שלי דהר. הריח שלך, של הכוס שלך, היה משכר. תפסת את הזין שלי והתישבת עליו עם הכוס הנוטף שלך, את זוכרת את זה? עלית וירדת, שוב ושוב, חשבתי שהזין שלי הולך להתפוצץ. הצלחתי להחזיק את עצמי עד שראיתי אותך גומרת, עד שראיתי את הגב שלך מתקמר והפטמות שלך כמעט ושרטו לי את הפנים, הכוס שלך התכווץ לי על הזין, ושאבת ממני את כל הזרע שלי. נתת לי לך את כולי.
כל אותו היום הרגשתי אותך מסתכלת עלי. הרגשתי אותך מסתכלת עלי, שומעת אותי, חושבת עלי. ידעתי שאני לא יוצא לך מהראש. הרגשתי שאני יוסף היפה שלך. אני כבר לא יודע. אולי זה היה בראש שלי. אולי הכל היה בראש שלי. אני כבר לא מצליח לזכור, רק את המבטים, רק את העיניים שלך. אני מקווה שאף פעם לא אשכח את העיניים שלך.
אני לא מצליח להבין… אהובתי… איך זה יכול להיות?
אמרת להם שפגעתי בך. בחיים לא הייתי פוגע בך… רציתי להיות איתך.
זוכרת את הפעם הראשונה שהזדיינו? אם להגיד את האמת, כל מה שרציתי זה לנשק אותך. רק רציתי להרגיש איך זה לנשק אותך. רציתי להריח אותך, ולטעום אותך. לא התכוונתי ליזום, כיבדתי את המרחק, את הנישואין שלך, ידעתי שאם תרצי, את תבואי אלי.
ואולי הפעם לא התכוונת, אבל מצאת אותי במטבח בארבע לפנות בוקר. החלוק הדקיק נח על השדיים העגולים שלך, הסתכלת עלי רק לשנייה, ולא הצלחתי להתאפק. תפסתי את הפנים שלך בשתי הידיים ונישקתי אותך כאילו את שלי. הברכיים שלך נחלשו, ונאחזת בשולחן הלחמים, אז הרמתי אותך לשבת עליו. פיסקת את הרגליים ונתת לי להתקרב עוד יותר, תוך שהזרועות שלנו מושכים קרוב יותר ויותר. לפתתי את התחת שלך ומשכתי את האגן שלך אלי, לעולם לא אשכח את הצליל שבקע מהפה שלך כשהרגשת את הזיקפה שלי. סובבתי אותך והרכנתי אותך על השולחן, החזקתי את האגן שלך וזיינתי אותך עד שגמרתי על הגב שלך. נשארת רכונה שניות ארוכות. אני לא יודע, אולי דמיינתי את כל זה.
אז תגידי לי, אם זה הכל היה בראש שלי, אם סתם היית צריכה זיון, או שאהבת אותי. ואל תגידי לי באמצע, כי לא היה שום דבר ממוצע ביננו.
מוקדש לדן ג.
בראשית ל״ט
א וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה. ב וַיְהִי יְהוָה אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי. ג וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי יְהוָה אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה יְהוָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ. ד וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ. ה וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ וְעַל כָּל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף וַיְהִי בִּרְכַּת יְהוָה בְּכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה. ו וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה. ז וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי. ח וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי. ט אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים. י וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ. יא וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת. יב וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. יג וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי עָזַב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס הַחוּצָה. יד וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל. טו וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי הֲרִימֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. טז וַתַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ עַד בּוֹא אֲדֹנָיו אֶל בֵּיתוֹ. יז וַתְּדַבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי. יח וַיְהִי כַּהֲרִימִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס הַחוּצָה. יט וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֵלָיו לֵאמֹר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂהּ לִי עַבְדֶּךָ וַיִּחַר אַפּוֹ. כ וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר אסורי [אֲסִירֵי] הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים וַיְהִי שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר. כא וַיְהִי יְהוָה אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר. כב וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית הַסֹּהַר בְּיַד יוֹסֵף אֵת כָּל הָאֲסִירִם אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עֹשִׂים שָׁם הוּא הָיָה עֹשֶׂה. כג אֵין שַׂר בֵּית הַסֹּהַר רֹאֶה אֶת כָּל מְאוּמָה בְּיָדוֹ בַּאֲשֶׁר יְהוָה אִתּוֹ וַאֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה יְהוָה מַצְלִיחַ.