מישהו תפס לך את המקום, מותק. לא שהיו לך תקוות, נכון? אין סיכוי שחשבת… אתה כל כך יפה

לא, לא, ידעתי שלא. 

 

אף אחד לא מזיין כמוך, אבל לעולם לא אגיד את זה לך. אני מתגעגעת אליך כל הזמן, גם את זה לא אגיד לך אף פעם. אני מסתכלת עליך עכשיו, ואתה נראה אותו הדבר. ידעתי שיבוא יום שנדבר באדיבות ובנימוס, והכל יהיה בסדר גמור, וזה שיסע לי את הלב. זה לא כל מה ששיסע לי את הלב. 

 

הייתי מתלבשת בשבילך והיינו משתכרים, רוקדים במים, הייתי יושבת על דלפק המטבח כשהיינו מבשלים והיינו מתמזמזים. לעולם לא אשכח, כשהייתי שכובה על הגב על המיטה שלך, עמדת ליד הראש שלי והכנסת את הזין שלך לפה שלי. הצלחתי לקחת אותו יותר עמוק מאי פעם, לתוך הגרון. עצרת בהפתעה, ומיד חזרת לזיין את הגרון שלי עד שגמרת. 

 

איך נטשת אותי. זה כל מה שאני רוצה להגיד לך. אני רוצה להסתכל בעיניים שלך ולשאול אותך איך נטשת אותי. 

וכן, היו הרבה גברים מאז. לא יודעת כמה. הרבה. השתמשתי בכל אחד מהם כעוד סיבה שלעולם לא נחזור להיות ביחד, גם אם אשכח את הכאב. 

 

בדיעבד, לפעמים היית מזיין אותי כדרך להעניש אותי, על משהו שכעסת. אלו היו זיונים קצרים, הזין שלך היה קשה במיוחד, תמיד מצאת תנוחה שתכאיב לי, תמיד גמרת איפשהו שיראו. פעם כעסתי עליך ורבתי איתך, נראית כל כך כנה כשהשלמת איתי, היית מקסים. מאוחר יותר זיינת אותי בתוך ארון באחורי הבית, ולא הסתכלת עלי יותר כל אותו היום. 

 

היית משאיר תחתונים שלי במקומות אקראיים כדי שאחרים ימצאו אותם. לא חשבתי שפשוט תעזוב. חשבתי הרבה דברים, אבל מעולם לא חשבתי שפשוט תעזוב. 

 

אז המשכתי הלאה. זה לקח כל כך הרבה זמן, והיו כל כך הרבה לילות שאוננתי במחשבה עליך, ושנאתי את עצמי על זה. תמיד הייתי חוזרת לפעם ההיא שעשיתי כביסה, ובאת מאחורי מבלי ששמתי לב, תפסת לי את השדיים והצמדת זיקפה מלאה לתחת שלי, סובבת לי את הראש לצד, ונישקת אותי כשאתה מתחכך בי. ירדתי על הברכיים ומצצתי לך את הזין עד שגמרת לי על הפנים. הסתכלת עלי מלמעלה, ראיתי שאתה נהנה. 

כמה אהבתי אותך ואיזה יפה אתה. לעולם לא תדע. 

 

זה מה שקרה כשעזבת, השארת חלל ביננו, ועכשיו כבר אי אפשר לדבר. עכשיו תמיד נהיה בנפרד. הלוואי ומעולם לא היית עוזב. הכל היה אחרת, אם רק לא היית עוזב. 

 

​​